מקרה כזה הובא למשרדנו באחד מהימים. כך הגיעו למשרדנו זוג, בעל ואישה, שהם סבא וסבתא לנכדם בן ה 3, בנם של בתם.
זוג זה נקלע למעמקי מאבקי הגירושין בין בתם לבין בן זוגה לשעבר כשבתם עברה לגור עימם לאחר שנפרדה מבעלה.
במסגרת הליך הגירושין ולאור התנהגות יוצאת דופן של הבעל, הופנו בני הזוג להערכה הורית ושם נמצא כי הבעל סובל מלקות תקשורתית מסוג אוטיזם [דבר שכנראה גם הסביר את קצר התקשורת בין בני הזוג].
למרבה הצער חלק ממאבקי הכוחות בין בין הזוג היה גם מאבקי המשמורת והסדרי הראיה עם הילד. כך ובאחד מימי הסדרי הראיה שתמיד לוו במשברים וסכסוכים, דבר הוביל לדבר שהוביל להתערבות משטרת ישראל שהגיעה לביתם של לקוחותינו, הסבא והסבתא אצלם התגוררה ביתם, אשר קיבלו את פני השוטרים בהלם מוחלט בעוד הבעל מסריט את העניין ודוחף מצלמתו לפניהם.
בתוך הקלחת הזו, הסבתא מנסה להבין ולהסביר את המתרחש ואומרת לשוטרים כי הבעל הוא אוטיסט בתקווה שאולי זה ישפוך אור על המתרחש. הדרמה הסתיימה, הבן ביקר את אביו כרגיל וחלפו להם השבועות ו.. הסבתא מקבלת כתב תביעה על סך ל 100,000 ₪ בגין פרסום לשון הרע כי כינתה את הבעל "אוטיסט".
משרדנו בהבינו כי לא רק שהמדובר בטענה של 'אמת דיברתי' כי הבעל אכן אובחן כאוטיסט, אלא וזאת העיקר שהמדובר בשאלה עקרונית גדולה הרבה יותר והיא האם ככלל כינוי אחר בלקות גופנית צריכה להוות לשון הרע, הרי שבכך יש כדי להשפיל ולבזות את אותו ציבור הנכים דווקא.
ראשית פעלנו ללא לאות כדי להביא לכדי הוכחת 'אמת דיברתי' ז"א קבלת חוו"ד המאבחנת, פעולה משפטית סבוכה בשים לב לרגישות העניין. שנית וזאת העיקר משרדנו טען נחרצות וללא פשרות כי אל לבית המשפט לקבוע כי כינויו של אדם אחר אוטיסט, יהווה לשון הרע בכל מקרה.
זאת כדי להגן על ציבור הלוקים בתסמונת זו ובכלל בכל תסמונת כזו או אחרת.
כב' השופט אהרון שדה ברגישות רבה ובצורה נהירה ומושכלת קיבל את כל טענותינו הן לעניין 'אמת דיברתי' והן לעניין שאלת הביטוי אוטיסט כלשון הרע ודחה מכל וכל ניסיון כזה ובא לציון גואל. אומנם פסק דין זה בהוא "רק" בערכאת ביהמ"ש השלום אך פסק דין זה מצטרף לעוד מספר פסקי דין אחרים שנתנו לאחרונה הדוחה כל ניסיון להכתים ציבורים שלמים ולו מפאת לקותם או נכותם – ת"א [שלום-חיפה] 45559-06-16.
