לא פעם קורה שאנו נכנסים בגדרי הסכמים אליהם לא ממש התכוונו או מקרים בהם נכפתה עלינו ההתקשרות החוזית. מקרים אילו לא בהכרח יותירו אותנו כבולים להסכם וישנם מספר מקרים ומצבים בהם נוכל להשתחרר מ"ההסכמה החוזית" תוך ביטולו מבלי להפר את ההסכם. שלושה מקרים אלו קבועים בחוק החוזים הישראלי המוגדרים שם כ"כפיה", "עושק", ו "טעות".

"טעות" מגודרת ככל עובדה הקשורה לקשר החוזי למעט טעות בכדאיות העיסקה. כלומר, למעט הנחה לא נכונה בקשר להיצע ו/או ביקוש נשוא ההסכם או חישובים כלכליים אחרים הקשורים בכך. הטעות, לה מתכוון החוק, הינה טעות ביחס למהות ההתקשרות החוזית למשל, היטלי מס שיש לשלם, עליהם לא ידע אחד הצדדים, חוקיות נשוא ההסכמה החוזית או השלכות אחרות בקשר למהות ההסכמה החוזית.

כאשר צד מתקשר בהסכם עקב טעות כזו, בצירוף העובדה שהצד השני ידע על ה"טעות" אזי, רשאי הצד "שטעה" לבקש את ביטולו של ההסכם מבלי שייחשב כמפר אותו. יש לציין, שהחוק מונה שני מקרים נוספים בקשר ל"טעות". האחד, כאשר גם הצד השני לא ידע על הטעות. גם במקרה כזה ניתן יהיה לבטל את ההסכם מבלי להפר אותו אך הצד המבטל יהיה חייב בפיצוי הצד השני אך ורק בגין הוצאות שהיה עליו להוציא לשם כריתת ההסכם, אשר בדרך כלל הינו סכום נמוך. מקרה שני, הינו מקרה בו הטעות איננה כה עקרונית ומהותית לנשוא ההסכמה החוזית, כך שניתן לתקנה.

מכאן מובן, מקל וחומר שניתן לבטל הסכם מבלי להפר אותו כאשר צד אחד הטעה את הצד השני. יצוין שטעות סופר, קרי טעות כתיב אינה טעות במובנה כפי שתואר לעיל.

"עושק", מוגדר כהתקשרות חוזית תוך ניצול חולשתו של הצד השני בצירוף העובדה שתנאי ההסכם אינם סבירים. מצבי ה"עושק" נקבעים על פי שלוש אמות מידה עיקריות שבהתקיים אחת מהם ניתן יהיה לקבוע, כי אכן צד אחד נעשק ובהתאם לכך את זכותו לבטל את ההסכם מבלי שייחשב כמפר אותו.

עיקרון ראשון בוחן את מצבו האישי של העשוק קרי, מצוקה כלכלית או נפשית, כגון ניצול עולה חדש שלא יודע עברית או מצוקתו של אדם שזקוק לכסף ב"כל מחיר". עיקרון שני הינו ניצול חולשה שכלית או גופנית, למשל ניצולו של אדם קשיש. יסוד שלישי הינו ניצול חוסר נסיונו של המתקשר, כאשר מדובר בחוזים מורכבים המטילים התחייבויות שהאדם הרגיל ללא נסיון עיסקי, לא בקיא בהם, כגון חיוב בריביות, הצמדות או מיסים שונים.

כמו כן, תנאי נוסף הוא שבסופו של דבר, אף נחתם הסכם לפיו התנאים בו הינם בלתי סבירים, למשל שהצד העשוק מחויב לבצע מטלות או להמציא אישורים שברך כלל הצד השני צריך להשיגם או תנאי תשלום בלתי סיברים וכיוצב' ובמקרים קיצוניים של ניצול אף במקרה בו המחיר אינו סביר.

עניין נוסף הינו תנאי הפיצוי המוסכם המוכרים כל כך. פיצוי זה, במקרה והוכנס כתנאי להסכם, אינו מותנה בגרימת נזק ממשי לצד השני אלא שיהיה צורך לשלמו בכל מקרה של הפרת חוזה. ישנם מקרים בהם הפיצוי המוסכם הוא גבוה מאוד. במקרים אלו, לבית המשפט הסמכות להפחיתו. יצוין כי בית המשפט עשה שימוש בסמכותו זו רק במקרים חריגים בהם היחס בין שווי ההסכמה החוזית לבין גובה הפיצוי המוסכם היה כה בלתי סביר עד שחסר הוא כל הגיון עיסקי.

כך שאם מצאתם עצמכם כבולים לחזה עקב טעות שטעיתם או עקב טעות שהטעו אותכם או תוך ניצול חולשתכם אין זה בהכרח סוף פסוק וייתכן שניתן יהיה לבטל את ההסכמה החוזית או לפחות לשפר אותה לטובתכם. יצויין, כי המקרים המתוארים לעיל הינם מקרים עדינים מאוד של פרשנות וכוונות צדדים, אשר מולם קיימת ההנחה כי האדם חופשי להתקשר בהסכמות ככל העולה על רוחו למעט כמובן חוזים בלתי חוקיים כגון חוזי הימורים או "חיסול חשבונות" בעולם התחתון. בכל מקרה ממולץ לפני ביטול חוזה להתיעץ עם עורך דין על מנת לעמוד על נסיבות כריתת ההסכם לאישורן.